החלטה בתיק בר"ע 5097-10-11

1.      לפנינו בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית הדין האזורי בחיפה מיום 30.8.11 (השופטת אביטל רימון-קפלן; ס"ע 41546-05-10).

הדיון בבית הדין האזורי

2.      בבית הדין האזורי בחיפה מתבררות תביעה ותביעה שכנגד בין המבקשת אשר הינה מרכז לשיקום ילדים, נוער ומתבגרים ובין המשיב שהיה מועסק אצלה במשך כ- שלוש שנים כנותן שירותי מחשוב לעסקים השייכים לה.

במסגרת דיון, אשר התקיים ביום 11.4.11, ניתנה החלטת הרשם אסף הראל, המורה על צו גילוי ועיון כללי במסמכים, לפיו על כל צד לגלות לרעהו את כל המסמכים שיש בידו והם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת.

3.      ביום 24.8.11, הגישה המבקשת, בקשה למחיקת כתב התביעה ולחילופין צו לגילוי ועיון במסמכים ומענה ראוי לשאלון; המבקשת ציינה בנימוקיה כי המשיב התחמק מלתת מענה הולם וראוי לשאלות, עשה שימוש גורף בתשובות כלליות ונמנע מלהעביר מסמכים אשר נדרש להם.

ביום 25.8.11, הגישה המבקשת בקשה להכריז על התשובות לשאלון שהוגשו מטעם המשיב כמסמך חסוי משום שלטענתה בתשובותיו הרבה המשיב לפרט נתונים מסחריים סודיים, וכתובות IPשל מחשבי המבקשת באופן שיש בו כדי להזיק לה.

4.      ביום 30.8.11, נדחו שתי בקשותיה של המבקשת. בהחלטתו בנוגע לבקשת המבקשת לצו גילוי מסמכים קבע בית הדין כי צו מסוג זה ניתן במקרים נדירים אשר אין המקרה הנדון נמנה עליהם וכי משלא הופר כל צו של בית הדין, אין מקום להיעתר לבקשה למחיקת התביעה. בהחלטתו לגבי בקשת המבקשת להכריז על תשובות המשיב כעל מסמך חסוי, פסק בית הדין כי מאחר ולא ניתן צו למתן תשובות לשאלון אין מקום להתערב בחילופי המסמכים בין הצדדים.

הבקשה להארכת מועד

5.      ביום 25.9.11 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטות אלו, אולם משהתברר לה כי אחרה את המועד להגיש את הבקשה, הגישה אותה בשנית בצירוף בקשה להארכת מועד ביום ה - 2.10.11.

6.      בא כוח המבקשת טען כי האיחור בהגשת הבקשה, נבע מטעות עת סבר כי מדובר בערעור בזכות.

7.      המשיב בתגובתו לבקשה להארכת המועד טען כי יש לדחותה מהטעם שאינה מנומקת די הצורך וכן כי בקשת רשות הערעור נסבה על החלטה ברורה ומנומקת של בית הדין האזורי.

בתשובתה לתגובת המשיב טענה המבקשת כי סיכויי הצלחת הערעור גבוהים משום שלא קוים צו שיפוטי, אשר ניתן בתיק, בדבר המצאת מסמכים ומתן מענה על שאלונים וכן טענה כי בתגובתו לבקשה למתן אורכה להגשת רשות הערעור, מתעלם המשיב ממחדליו ונתלה בכשל פרוצדוראלי, על מנת למנוע דיון ענייני בבקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

8.      המועד להגשת בקשת רשות הערעור נקבע בתקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"):

"בקשת רשות לערער על החלטה של בית דין אזורי תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה, אם ניתנה בפני המבקש, או מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בפניו."

תקנה 126 לתקנות קובעת:

"תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי הענין, אחרת."

תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ"ד-1984, קובעות כי פגרת הקיץ חלה מיום 20 ביולי עד יום 4 בספטמבר.

נמצאנו, אם כן, כי משניתנו ההחלטות עליהן נסב הערעור ביום 30.8.11, נמנים הימים לבקשת רשות הערעור עליהן מהיום הראשון שלאחר הפגרה, דהיינו 5.9.11 ועל כן מסתיימים ביום 19.9.11; משהוגשה בקשת הרשות ערעור, ביום 25.9.11 -הרי שהוגשה  בחלוף המועד.